יום שלישי, 26 במרץ 2013

נחל שיאון

רקע
נחל שיאון הוא נחל שזורם מהר החרמון ומקבל "חיזוק" בעיינות שיאון, קבוצת מעיינות שגם  המוזנים בעצמם מהינמסות השלגים בחרמון.
זהו מסלול לא מסומן, ללא שבילים ולכן חשוב להבין איפה אתם כל הזמן. מאחר וקשה מאוד להתמצא בתוך ערוץ נחל מיוער עדיף להביא ג'יפיאס.
הנחל לא זורם כל השנה אלא רק בתקופת האביב בו נמסים השלגים על הפסגות ומזינים את הנחל, לכן יש חלון זמן קצר שניתן לטייל בערוץ.
המסלול ארוך מאוד, אין נקודות יציאה באמצע מאחר והנחל חצוב עמוק מאוד בסלע, החציבה תלולה ולא ניתן לטפס עד לסיום המסלול.
הטבע בתולי לחלוטין במסלול הזה, טיול טבע כמו שצריך להיות!

בנוסף להיותו ארוך הוא גם קשה מאוד (יחסית למה שהורגלנו אליו בארץ), ההליכה לוקחת 8 שעות נטו (ואנחנו הולכים די מהר), בתוואי שטח קשה מאוד (סלעים גדולים בירידה תלולה), מלבד זאת נקודת היציאה, אותה לא טריוויאלי לאתר ורצוי להגיע אליה באור מלא, המלצתנו היא לצאת מהקופות של החרמון לא יאוחר מהשעה 08:00.
הגענו עם רכב אחד, השארנו אותו בבניאס ותפסנו טרמפים עד לקופות החרמון.

בחודש ינואר עשינו את מסלול "ציר 5" מנווה אטי"ב לחרמון, בדיוק אחרי הסופה הגדולה - כל האיזור היה מכוסה במטר-שניים שלג.
עכשיו, להפתעתנו, קידם את פנינו מרבד פריחה סגול ומרהיב!
ברכת מן אמצע ינואר
ברכת מן סוף מרץ


פריחה סגולה

פריחה
תיאור המסלול
משאירים רכב אחד בבניאס (ליד המסעדה הלבנונית) ועם השני עולים לקופות החרמון, משם נתחיל את המסלול.
מקופות החרמון נלך ימינה לחניה ונרד לברכת מן נמשיך כ2 ק"מ על המסלול האדום (ציר 5), משם מתחילים את הירידה התלולה לכיוון עינות שיאון על השביל השחור.
לאחר כשעה וחצי נגיע לעינות שיאון, האיזור מלא פריחה, מים זכים וקרירים שוצפים - סצינה פסטוראלית ומפתיעה.
כמובן שהמים טובים לשתייה וטעימים מאוד (עשו השוואה עם המים בבקבוקים ותיווכחו בהבדל).
המעיינות עצמם מפוזרים בכל האיזור, לא קל לראות אותם כי חלקם נובעים מתחת לנחל עצמו, מקורות הנביעה הם שלגים שנמסים בגובה, מחלחלים לאדמה ולאחר כמה שעות יוצאים מהשכבה הקארסטית.

פריחה לבנה
בגלל סבך הצמחייה שבמסלול תתכוננו להישרט ולהחבל, רצוי לבוא עם מכנסיים ארוכים, נעלי מים עם סוליה טובה או סנדלים טובות (כאלו עם סוליית Vibram או Teva).
לאחר מכן נתחיל הליכה ארוכה של כ6-7 שעות לאורך טוואי הנחל, ההליכה לא קלה, כולה בירידה די תלולה על בולדרים ואבנים שלא תמיד נוחות להליכה, ניתן לחלק את ההליכה: חלק מהזמן נלך על גדות הנחל ובשאר הזמן בתוכו, ההליכה על הגדות מהירה יותר אך לעיתים בעייתית בשל הצמחייה הסבוכה והקוצנית.
יש לזכור שאין שבילים כבושים בנחל, רק שבילים של חזירי בר וחיות אחרות.
יש להיזהר ולא להתפתות להמשיך בשבילים למעלה, הם תופסים גובה מהר מאוד ואתם עלולים למצוא את עצמכם תקועים.

ההליכה בתוך המים נעימה מאוד, רוב הזמן ההליכה היא בגובה הקרסוליים, לעיתים יש בריכות קטנות שמגיעות לגובה המותניים. שימו לב לא להחזיק מצלמות, טלפונים או ג'יפיאס בכיסים, הם ירטבו!
בריכת מים צלולים
לאחר כמה שעות, ההליכה בתוך המים הופכת להיות יותר קשה עד בלתי אפשרית. הדבר נובע מזה שערוץ הנחל נעשה רחב בקטע הזה, אור שמש רב חודר פנימה ומאיר את המים, התנאים גורמים להתפתחות של אצות חומות ואדומות על הסלעים והם הופכים לחלקים מאוד! נסו להימנע מהליכה במים בקטע הזה והיזהרו מאוד! עם הזמן הערוץ יהפך לצר שוב וניתן יהיה לחזור להליכה במים.

בערך באמצע ההליכה בנחל נגיע למפל של כ5 מטרים, את המפל כמובן נעקוף מצד ימין ונעצור להשתכשכות קלה, המים קרירים ונעימים והמפל חצב תחתיו בריכה בעומק של כמטר וחצי.
נעים במים

מפל
מפה נמשיך לרדת, הזרימה מתחילה לדעוך שכן הנחל מתחיל להיספג בקרקע עד שיעלם כליל לקראת סוף המסלול.
במהלך המסלול ישנם עוד שני מפלים גבוהים, (10-15 מטרים) גם אותם יש לעקוף מהצדדים בזהירות.
לאחר ב6-7 שעות הליכה חדי העין ישימו לב לסימון הבא:
כיוון לשביל היציאה

זהו סימון לכיוון השביל שעולה מהערוץ לכיוון הבניאס, יש ללכת בעקבותיו שמאלה ולחפש את העלייה, בכל מקרה אין להמשיך ללכת יותר מ500 מטר קדימה, המשך הערוץ הופך להיות שדה מוקשים והניסיון לחצות אותו לא חכם.

היציאה היא הקטע הבעייתי במסלול, במפת הסמ"ש מסומנת היציאה באופן ברור, ממשיכים עוד הליכה קצרה בשביל ג'יפים לכיוון הכביש, אך הבעיה היא שמגיעים לשתי גדרות, הראשונה גדר חקלאית נמוכה, אין בעיה לעבור אותה, השנייה היא גדר המערכת של מדינת ישראל.
בעצם מגיעים לשער שלה שהצד השני היא שמורת הבניאס - מה עושים עם המידע הזה אתם שואלים? גם אני! - מסתבר שזו הגדר היחידה בינינו לבין לבנון.

כשתיאמנו את המסלול עם הצבא לא נאמר לנו כלום על הגדר הנ"ל לאחר זמן מה של לבטים התקשרנו לצבא ששלח סיור לפתוח לנו אותה (חייבת להיות דרך פשוטה יותר לטייל בארץ).
סוף המסלול
לאחר שעברנו את הגדר ההליכה לרכב קצרה מאוד (כעשר - 20 דקות) על הכביש.

לאור תקרית הגדר נראה שלא ניתן לבצע את הטיול בלי אישור ברור של צה"ל והבנה הדדית שיש לפתוח את הגדר כשאתם מגיעים!
כל מגע בגדר יגרום להתרעה של חדירה לשטח ישראל ויקפיץ את הגזרה!

צמחייה
הצמחייה בשיאון היא מהמעניינות שיצא לי לראות, עצים גדולים של ער אצילי (עלי דפנה), שרכים, שיחי וורדים (קוצניים מאוד!), חצבים, מרווה, צבעונים, אירוסים, כלניות ושלל מרבדי פריחה מדהימים.
בנוסף עצי אלון, תאנה ושקד פזורים לאורך הנחל, לצערנו עוד לא היו פירות על העצים.
יש המון צמחים לתה, רקחנו את שלנו משומר, מרווה ועלי דפנה, לעיתים ניתן למצוא גם זעתר.

ער אציל (עלי דפנה)

מרווה (זן קצר)

שומר 

מרווה (זן ארוך)

ער אציל בפריחה


תה צמחים

פריחה

טוואי השטח
בעלי חיים
נצפו נשרים, חזירי בר וחוגלות.

סיכום
איזור: צפון
מעגלי: לא
תחבורה: דורש שני רכבים או טרמפ מהבניאס לקופות החרמון
זמנים: 9 שעות הליכה נטו, יש להתחיל את המסלול לא יאוחר מהשעה 8 בבוקר
עונה: מרץ עד מאי
אופי: הליכה במים
ציוד מיוחד: נעלי הליכה למים
קושי: 9 בסולם הבלוג
דורש אישורים: אישור צה"ל, מתא"מ פיקוד צפון (04-6979007)

תגובה 1:

  1. טיילנו לאחרונה (יולי 2018),
    לא מסומן = מסלול הירידה בנחל לא ברור וגורר תפירות חוזרות בהגעה למבויים סתומים.
    לא מטוייל תדיר = צמחיה עבותה חוסמת את המעברים הנותרים...
    דרגת קושי 9 בסולם הבלוג?
    תוסיפו דרגה... אין דרגות כאלו.
    מטיבי לכת++

    השבמחק